צונאמי

הצונאמי הינה תופעת טבע של גלי ים ענקיים המתפרצים בעוצמה רבה אל חוף הים.מקור המושג ביפנית ומשמעותו גלי נמל.הרעידה מזעזעת את המים ויוצרת גלים חזקים מאוד. הגלים נעים במהירות רבה מאוד. כאשר מגיעים הגלים לחוף ומתנפצים גובהם עולה ומגיע עד עשרות מטרים, והם שוטפים אל תוך החוף בעוצמה ובמהירות ומחריבים את כל העומד בדרכם בטווח של מאות מטרים ולעיתים אף עד מספר קילומטרים מקו החוף.

ניתן לאפיין גלי ים על ידי אורכם, גובהם ומחזוריותם. גובה (או משרעת) הגל הוא המרחק בין פסגתו של הגל לבין בסיסו; אורך הגל הוא המרחק בין פסגותיהם של שני גלים עוקבים; פרק הזמן שלוקח לשתי פסגות גלים עוקבים לעבור על פני נקודה נתונה קובע את מחזוריות הגל; מהירות הגל שווה לאורך הגל חלקי מחזורו.
הגלים מסוגלים לעבור אלפי קילומטרים מבלי לאבד כמעט מעוצמתם. כאשר הגלים מתקרבים לחוף, עומק האוקיינוס צונח במהירות וכתוצאה מכך, גובה הגל גדל לממדים נצפים. בהגיע גל ההדף למדף היבשתי הרדוד מתפתח גל מים ענק (בגובה של עשרות מטרים) ומתנפץ. גל ארוך זה שוטף את החוף בעוצמה רבה, ולמרות שמהירותו יכולה להיות קטנה יחסית (כמה עשרות קמ"ש) הוא מחריב את כל העומד בדרכו, בטווח של מאות מטרים ולעתים אף עד מספר קילומטרים מקו החוף, בהתאם לתלילות החוף. לעתים הרעידות הסייסמיות שיוצרים גלים אלו מגיעות בצרורות, כך שגלי צונמי יכולים לבוא זה אחר זה בהפרש של דקות.

הוריקן

ההוריקן הוא סופה טרופית שמכילה רק אוויר חם ולח, ללא מפגש עם אוויר קר בניגוד לטורנדו. הוריקן, טייפון וציקלון הם שמות זהים לאותה סופה:

הוריקן - סופות הנוצרות באוקיאנוס האטלנטי ומשפיעות על ארה"ב. מקור השם "הוריקן" הוא מהאינדיאנים משבט מאיה, ומשמעות השם "סופת האל" / "רוח השטן".

טייפון - סופות הנוצרות באוקיאנוס השקט ופוגעות בדרום מזרח אסיה (פיליפינים, יפן).

ציקלון - סופות הטרופיות הנוצרות באוקיאנוס ההודי ומשפיעות על צפון אוסטרליה, והמדינות סביב האוקיאנוס ההודי (הודו, בנגלדש, בורמה, מלזיה).

ההוריקן נחשב לסופה הרסנית ביותר מבחינת היקף השטח. ההרג והנזק שגורמות סופות הוריקן בשנה אחת גדולים בהרבה ממה שגורמות כל שאר הסערות יחד. במהלך כל המאה ה – 20 גרמו סופות הוריקן שפגעו באיים הקאריביים, חופי מפרץ ומכסיקו ודרום מזרח ארה"ב למותם של יותר מ 45,000 בני אדם, 13,000 מתוכם בארה"ב, בעיקר בראשית המאה ה – 20 לפני השיפור המשמעותי שחל באמצעי החיזוי והמיגון.

מאפייניה של סופת הוריקן

1. הסופה נוצרת בים (באוקיאנוס) באזור הטרופי בין קווי רוחב 20 – 5. הסופה נעה מהים אל היבשה ממזרח למערב ולצפון, בהשפעת רוחות מזרחיות (רוחות "הפסט") הנפוצות באזור הטרופי, ובשלב כלשהו מקבלות הטיה צפונה (שזו הטיה ימינה) בשל כוח ההטיה של כדה"א (כוח ההטיה מכונה כוח קוריוליס - ראה בהמשך).

2. מבנה ספירלי (מעגלי) של עננים. מרכז הסופה מכונה ה"עין" - זהו אזור נקי עננים עם רוח חלשה ולחץ אוויר נמוך מאוד. באזור ה"עין" יש זרמי אוויר יורדים שמונעים היווצרות עננים. מי שיעמוד באזור "עין" הסופה יוכל לראות שהוא מוקף סביבות בחומות ש ל ענני סערה מאיימים.

3. מסביב ל"עין" יש זרמי אוויר עולים שיוצרים טבעת של ענני סערה מפותחים (שנקראים "קומולונימבוס"), שגורמים לכמות עצומה של גשמים חזקים וסופות רעמים. ענני הסערה בהוריקן מאוד עבים ויכולים להגיע עד לגובה של 15 ק"מ! כמות הגשם שיורדת בהוריקן גדולה מאוד ויכולה להגיע ל 1000 - 500 מילימטרים ולעיתים אף יותר תוך יום אחד או יומיים (לצורך השוואה, כמות הגשם שיורדת בת"א בשנה אחת מגיעה ל 520 מ"מ. מילימטר היא יחידת המדידה לגשם).

4. בטבעת הראשונה מסביב ל"עין" מנשבות הרוחות העזות ביותר שמהירותן יכולה להגיע ל 300 – 200 קמ"ש, וככל שנתרחק אל שולי ההוריקן עוצמת הרוח תיחלש. הוריקן מתחיל ממהירות רוח 120 קמ"ש.

5. קוטר סופת הוריקן יכול להגיע ל 600 – 500 ק"מ. קוטר "העין" יכול להיות 50 – 20 ק"מ. מהירות התקדמות הסופה 30 – 15 קמ"ש.

6. סופת הוריקן שכיחה במיוחד בקיץ ובראשית הסתיו - בין החודשים יוני עד נובמבר בחצי כדור צפוני (ובחודשים דצמבר עד מאי בחצי כדור דרומי בשל היפוך עונות) -